החלטה בתיק בש"א 225/03

האם על מפרק זמני לדון ראשית, ולהחליט, בתביעות חוב של הנושים, ורק לאחר מכן למכור את נכסי החברה, או שמא ההפך? זו השאלה המרכזית בבקשה זו.

לפני בקשה לאשר מכירת מקרקעין השייכים לעמותה (חלק מחלקות 2, 6, 25-7, 34-31, 106 בגוש 30287) (להלן - המקרקעין), לקונים, בהתאם להסכם מכר שצורף לבקשה, ולהתיר למפרק הזמני לבצע את כל הפעולות הנדרשות לביצוע המכר.

ההליך

1.         ביום 10/1/06 אישרתי את המכר וקבעתי כי פסיקתא תיחתם בתוך 8 ימים, אלא אם כן  תתקבל התנגדות מי מהצדדים.

ביום 29/1/06 הוגשה התנגדות למכר מטעם "מנכ"ל העמותה", וביום 1/3/06 הוריתי על צירוף חברי עמותה כצד להליך דנן. אף קבוצה זו מתנגדת לאישור המכר, כמפורט בהתנגדותם שהוגשה ביום 20/3/06.

במהלך הדיון ביום 21/3/06 הודיע עו"ד מ' לדור המייצג את מוסדות מגדל-אור ממגדל העמק, כי גוף מטעמם מציע סכום הגבוה ב- 10% מהסכום המוצע על ידי הקונה, ובאותם תנאים, וכי מרשיו העבירו בו  ביום לחשבון המפרק הזמני סכום של 1,783,000 ש"ח, זאת על פי שיחה עם המפרק הזמני שביקש הפקדת סכום זה  "כדמי רצינות".

במהלך הדיון, תוך בירור עם הבנק, הודיע המפרק הזמני שהסכום אכן הועבר.

לאחר עיון ראשוני בבקשות, איפשרתי לצדדים, בהחלטה נפרדת, להשלים את טענותיהם. והבאת אסמכתאות, ותשובת המפרק הגיעה לשולחני רק ביום 3.4.06.

רקע כללי

2.         כמפורט בהחלטתי בדבר הצירוף (בש"א 426/06), המדובר בעמותה שהתאגדה כדין ביום 12.5.83 ואשר מטרותיה הינן לקדם לימוד תורה בארץ ישראל ולתת תמיכה ללומדיה, תוך כדי הקמת והחזקת מוסדות חינוך תורניים, ומציאת פתרונות דיור לבני תורה מבני ארץ ישראל ומבני חו"ל, ובעיקר מארצות רווחה, כמו ארה"ב, צרפת ואנגליה.

העמותה מחזיקה ישיבה שבמסגרתה לומדים כ-114 תלמידים (רווקים), וכן בכולל בו לומדים כ-15 אברכים (נשואים). העמותה  דואגת לפתרונות דיור לתלמידים הלומדים בישיבה ב"קמפוס" העמותה, ולחלק מאברכיה.

ביום 19.2.04 ניתנה החלטה על ידי סגנית רשם העמותות, עו"ד אביטל שרייבר, לפיה בשל מידע ותלונות אשר הגיעו לרשם העמותות בדבר התנהלות העמותה, מונה רו"ח פנחס כנעני לרו"ח חוקר מטעם רשם העמותות ביחס לעמותה, וביחס למספר נוסף של עמותות הקשורות לעמותה שבפירוק זמני.

ממצאי דו"ח רו"ח החוקר העלו תמונה קשה, לפי הטענה, באשר לאופן ניהול העמותה והשימוש בכספיה ונכסיה. ממצאי החקירה העלו, כי לכאורה העמותה פעלה בניגוד לחוק העמותות ולכללי מינהל תקין, העמותה לא פעלה לקידום מטרותיה והיה קיים חשש כי יוברחו חלק מנכסי העמותה.

ביום 22.6.04 מינה בית המשפט , בהסכמת הצדדים, את עו"ד פנחס רובין כמנהלה המיוחד של העמותה וביום 8.9.05 מינה בית המשפט את עו"ד אבנר כהן כמפרקה הזמני של העמותה.

בהחלטת בית המשפט, נאמר:

"והעיקר מהחומר המונח בפניי עולה כי עקב מחלוקות בין נושאי התפקידים בעמותה והאשמות הדדיות קשות, קשה לסמוך כי אמנם העמותה תוכל להתנהל ללא נושא משרה. הדברים מתבטאים בחומר הרב המצוי בתיקי ביהמ"ש, לרבות בכתב אישום שהוגש נגד מנהלים של העמותה הקשורה בעמותה דנן ואשר כפי שעולה ממנו הוצאו מן העמותה במרמה סכומי כסף אדירים. כמו כן מתבטא הדבר במכתבו של מנהל העמותה הרב אליפנט המדבר בעד עצמו".

בעמותה שני מחנות, האחד של הרב וייס והשניה של הרב אליפנט, ואולם לדעת המפרק הזמני " שייכים כולם למחנה אחד מהמחנות אשר פעלו במסגרת העמותה".

טענות הצדדים

התנגדות ב"כ דוד מילגרום